שמעון ביתאן

שמעון: שאלו קרובים ושכנים, דרשו בנות ובנים, איה עטרת זקנים, הצדיק שמעון מאד בכו והתאבלו, ומספד מר הגדילו, צעקו כתנים והלילו, בני שמעון עלה שמי שחק, ומכם מאד רחק, בגזרת אל חק, ויעל שמעון ועזב קרוביו וחבריו, וכל יודעיו ומכריו, כלם נאנחים אחריו, אחרי שמעון נעימים מעשיו ונכונים, רצויים לחכמים והמונים, מאד יקרו מפנינים, מעשי שמעון באהבה עסק בתורה, תמיד כחשכה כאורה, ובמושב זקנים בחבורה, למד שמעון יום השבת והמנוחה, קבל מזמן המנחה, ושמרו כבבת בשמחה, היקר שמעון תעניותיו וסגופיו רבים, וקבל יסורים ומכאובים, כלם עליו חביבים, הישיש שמעון איש כשר ועניו, והיראה חופפת על פניו, צדיק בכל זמניו, אשרי שמעון נפשו רוחו ונשמתו, ישבעו עונג במותו, ומלאכים יבשרו לעומתו, שלום שמעון זאת מצבת קבורת האיש הצדיק וישר באדם החסיד העניו הזקן והישיש כה"ד יה"ר שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אכי"ר

רויחלה: בלב רחום ועין טובה, ידה פתחה למבקשי נדבה תורת חסד על לשונה, נפשה טהורה ונבונה רחל היתה צופיה הליכות ביתה, צניעות אפפה דמותה דובבה תמי מישרים, דבריה נכוחים וברורים רחל בטח בה לב בעלה, בניה ובנותיה טיפחה וגידלה הקדישה עיתותיה למשפחה, עד אשר נסתלקה והלכה רחל במוצאי היום הקדוש, הרכין ושח כל ראש תעל בכיה גדולה ומרה, על פטירת האשה הכשרה רחל רבות הדמעות בכל עין, נחמה תבוקש ואין מן הלב לא תישכח, מנשים באוהל תבורך רחל זאת מצבת קבורת האשה הצדקת יה"ר שתהיה נשמתה צרורה בצרור החיים אכי"ר