יהי זכרו ברוך ויור אלוהים חץ פתאום משמרת אהבה וקדושה סביב מטתך היינו מנינו נשימותיך האחרונות ועינינו למרום נשאנו צעקנו קרענו ודמעות כנחל ניגרו שמך קראנו-לא עניתנו. אבן ושיש על תל חור עפר- כל ממך נשארו. יום כשלהבת הנר עצמה לפני כלות שמנה בחבלי מות-פרפרת. נפשך-כמרגלית נוגה עולם לה, עם דמעתנו האחרונה - נפלה. ואפרוח טהור לא לומד - בתך עזבת. אשת לתמרורים הותרת? מה דמות לאב ואם בהפקדך חזיו? ואחים בתוגה - נפשם עטיו. נחנת, עמלת בחכמה ובדעת ובכשרון ומה יתרון? שבילי אש ושלג פסעת וגם אברהת- ואיך הלכת ? נתיבי אהבה ושלום בן קצוות קשרת ועתה עייכה? מי ידע שלשלת ארוכה של חיי נשמה עת מן האפלה החרישית יזהירו.
שנקטף בדמי ימיו
בתאונת דרכים
ביום ששי