לבנו מלא תמרורים בהלקח מאתנו הרעיה, האם לבנים, היקרה והנאמנה למשפחה להורים ולדודים המורה המסורה והצדקת שנקטפה באבה מצבת זכרון לזכר נשמת אשתי ואמנו היקרה באדם המורה צביה אשול ז"ל אשר בין ברכי חכמים חונכה ותשב לרוח התורה והיראה חנכה דלים וביתומים ביושר ובענווה תמיד הלכה בהצנע גמלה חסדים ושמחה לבבות נאנחים פעלה לא ישכח לעולמים לפני צורה ברוך יהיה זכרה צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ותקם לילה ותתן טרף לביתה לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים